העובד הבכיר

"אני לא מוכן לסבול את הדבר הזה" כך פתח המנכ"ל את פגישתנו אצלו במשרד.

התבוננתי בפניו, כולו אדום ודומה היה שעוד רגע עומד להתפוצץ או לקרוס תחתיו.

שתקתי והמשכתי להסתכל לעיניו.

"שמע..." אמר, "אני צריך רגע  להירגע ואז אסביר לך למה אני ככה" המשכתי לשתוק בעודי עומד ליד שולחן המנהלים הענק שמצדו השני ישב הוא על כורסת המנהלים.

"שב, שב" פלט בחוסר סבלנות. התיישבתי. הוא הניח ידיו על השולחן ומבטו התמקד בעיניי. "מאתמול אני ככה , לא מסוגל להירגע , את יאיר אתה מכיר?" שאל, ובלי להמתין לתשובה ממני המשיך בקצב סטקטו " יאיר  הסמנכ"ל הבכיר שלי שהחליט פתאום לעזוב את החברה  ועבר לעבוד לא פחות ולא יותר מאשר אצל החברה שמתחרה בנו כבר שנים... בתפקיד זהה למה שעשה אצלי כאן".

וכאן עצר, לקח נשימה ארוכה והמשיך " אתמול נודע לי על כך".

"שמע זה נזק ממש רציני עבורנו" המשיך, והפעם בקול מאופק " הבחור הזה יאיר, שאני קידמתי אותו להיות הסמנכ"ל, ממש תוקע לי סכין בגב". וכאן עלה קולו בכמה דציבלים "ואני לא מוכן לסבול את זה". "בוא תספר לי מהתחלה על מנת שאבין, ובעיקר מה אתה רוצה ממני" אמרתי.

המנכ"ל, שאותו אני מכיר זה תקופה לא ארוכה, אולם כבר הספקתי לבנות איתו קשר שניתן לכנותו ידידותי ולא פורמאלי, ענה "טוב, אז מהתחלה" כעת נשמע ענייני.

​

"יאיר עבד אצלנו כ-12 שנים. התחיל כמנהל תחום ובשנתיים האחרונות קודם על ידי לתפקיד סמנכ"ל בכיר עם אחריות לכל נושא השיווק והמכירות, התפקיד האסטרטגי ביותר אצלנו. לפני כ-3 חודשים נכנס אליי למשרד והודיע לי שהוא החליט להתפטר. הייתי בהלם". הוא ממשיך ומספר "שאלתי אותו מה קרה, ולדבריו החליט שהוא התעייף ומעוניין להחליף כיוון

בחיים. עוד הוסיף שהוא כרגע לא יודע  וייתכן אף שיעזוב את הארץ. הבנתי שהוא נחוש בדעתו ואין לי יכולת לגרום לשינוי בהחלטתו לעזוב. טוב, אמרתי לו, אני מאוד מצטער על כך אבל אני מקווה מאוד שאתה לא מתכוון לחפש מקום עבודה שמתחרה בנו".

"כאן  עצרתי לרגע" הוא ממשיך, "הסתכלתי בעיניו  וחזרתי על כך שאני מקווה שהוא לא מתכוון לעבוד אצל מתחרה, יאיר הישיר מבטו אליי תוך חיוך קל ואמר "ממש לא, אין לי בכלל מחשבה כזאת". " ואכן , יאיר המשיך בתפקידו ומאוד סייע למחליפו שאותו מצאתי בלא מעט קשיים וביצעו חפיפה מסודרת. לפני שעזב אף חתם על מסמך שקובע שאסור לו לעבוד בתחום עולם התוכן של פעילות החברה, כולל קשר עם לקוחות החברה וספקיה למשך שנה אחת. בתמורה לחתימתו קיבל לכיסו סכום מכובד מאוד, וזאת נוסף על כל הכספים שעמדו לזכותו". "וכעת", הוא מוסיף בהרמת קול, "התברר לי שהוא כיום משמש בתפקיד בכיר בחברה שמתחרה בנו על אותו פלח שוק".

 

"עכשיו אתה מבין כמה אני כועס?" שאל והמשיך, "ולא רק עצם העובדה שרימה אותי, אלא בעיקר כי גורם לנו נזקים גדולים מול הלקוחות... הוא מוריד מחירים  ומי כמוהו יודע את כל הפעילות העסקית שלנו כולל הספקים והלקוחות".

כאן עצר ולקח לגימה ארוכה מכוס הקפה שהיה על השולחן. "למה אתה לא שותה?" שאל אותי, "כי לא הצעת לי" עניתי בחיוך, "אופס, אני מתנצל". "אתי, תביאי לרון קפה" הוא פונה למזכירתו בטלפון הפנימי . עד שהקפה הגיע השתררה שתיקה בינינו.

תוך שאני לוגם מהקפה שאלתי, "אוקיי, הבנתי כעת את העניין. ומה אתה רוצה ממני?" שאלתי שוב.

 

"שמע" אמר בתקיפות, "אני רוצה שהוא יפוטר!" "מה?" שאלתי שוב כלא מאמין למשמע אוזניי. "כן, כמו שאתה שומע, הבן אדם עושה לי, זאת אומרת לנו, כחברה, נזקים, וצריך שלא ימשיך" פלט במהירות. "מצדי", המשיך "שתהרוג אותו". הסתכלתי עליו בחיוך תוך שאני חושב שהאיש יצא מדעתו, התחרפן. "טוב" אמרתי, "אני מיד מוציא חוזה עבודה לחיסולו".

הבדיחה שלי והאופן שאמרתי כנראה לא בדיוק נשאו חן בעיניו. "אני ממש רציני" אמר והסתכל לי ישירות בעיניים "לא אכפת לי מה תעשה, ובתנאי שלא יעבוד עוד במקום הזה."

 

דבריו היו חריפים וחדים. "בבקשה" אמרתי, "אפילו לא בצחוק..." "טוב, טוב" הפטיר, "אבל אני רציני בזה שתעשה כל מה שאפשר שלא יהיה עוד בשוק לפחות לאיזשהו זמן, על מנת שנוכל להתארגן אסטרטגית. אתה מבין?" שאל והמשיך, "זה ממש חשוב ואולי אפילו קריטי עבורנו." "אוקיי" אמרתי,  "מה שאני מבקש ממך שתספר לי כל מה שאתה יודע על יאיר, כולל אפילו אם יש לו בעל חיים בבית... הכול מכול וכול". 

 

"אני מכיר אותו היטב," ומיד הוסיף בעצב "בעצם, חשבתי שהכרתי אותו. הבחור הזה היה ממש בן טיפוחיי, והקשר בינינו היה מאוד הדוק. כמובן קשרי עבודה, אבל גם הכרתי את אשתו וילדיו. לא אין להם כלב או חתול". והמשיך, "בעצם, מה חשוב לך לדעת עליו?" שאל, "נתחיל שתתאר לי תכונות אופי בולטות שלו, כמו אם הוא צנוע או שחצן, אוהב נשים ,וכדומה". 

המנכ"ל תיאר לי את התרשמויותיו מהאיש לאור היכרותם רבת השנים. ניסיתי תוך כדי שאלות לנטרל אצלו את מטעני הכעס כלפי יאיר, על מנת לקבל תמונה מהימנה ומדויקת ככל האפשר על דמותו, כפי שהצטיירה אצל המנכ"ל.

יצאתי ממשרדו כשבראשי כבר החלה להירקם תוכנית פעולה.

 

בשלב ראשון, ביקשתי מחוקר במשרדי שאמון על תחום איסוף המידע, לחפש כל מידע על יאיר, החל בכל אזכור לגביו והופעותיו ברשתות החברתיות, ועד למקומות עבודה קודמים ונסיבות עזיבתו.

במקביל שלחתי אחריו צוות מעקב, שהחל לעקוב אחריו מרגע יציאתו מביתו ועד שובו הביתה.
מעקב פיזי אחר נבדק הוא אמצעי לא רע ללמוד על אדם,  בעיקר על שגרת יומו, עם מי הוא נפגש, לעתים גם ניתן ללמוד על אופיו מהאופן שהוא נוהג - חוסר סבלנות, הפרת חוקי תנועה וכדומה. הממצאים שמתקבלים לאחר כמה ימי מעקב חשובים לבחירת הטקטיקה המתאימה.

 

לאחר כמה ימי מעקב שביצעו העוקבים, למדתי מהדו"ח שהעבירו לי שיאיר יוצא מביתו במרכז הארץ בשעות לא קבועות, נוהג במהירות רבה מעל המותר, ונצפה כשהוא מדבר במכשיר טלפון נייד ללא דיבורית, ונוסף על כך, בעת נהיגתו מבצע לא מעט עבירות תנועה, כמו אי עצירה מלאה בעצור, ובאחד המקרים גם חצה צומת באור אדום.

​

עובדה מעניינת שמשכה את תשומת לבי היא נטייתו להתבונן באופן כמעט אובססיבי בנשים, הן כשהן נוהגות ועוצרות לידו בעת המתנה ברמזור אדום, והן כשהוא פוסע רגלית ברחוב ועיניו תרות אחר רגלי אישה. כנאמר בשירו של אריאל זילבר, "הולך בטל". עוד נצפה יאיר במסעדה עם אישה צעירה, שניתן ללמוד מאופן התקשורת ביניהם שקיים קשר הדוק אם לא אינטימי.

 

התוכנית שעמדתי להוציא לפועל היא יצירת קשר איתו באמצעות אישה שתציג את עצמה  כ"ציידת ראשים" שמבקשת להיפגש איתו ולהציע לו תפקיד ניהולי בכיר בחברה באסיה.

הרעיון היה לפתות אותו לגלות עניין בתפקיד, תוך כדי תיעוד מפגשיו עם  אותה ציידת ראשים, ואחר כך גם מפגש עם חוקר שיציג את עצמו כנציגו של בעל אותה חברה,  ושהמפגשים האלה יתקדמו לחתימת הסכם (פיקטיבי כמובן). לאחר מכן ניתן יהיה לחשוף את המפגשים הללו, לרבות חתימת ההסכם, בפני מעבידו הנוכחי, דבר שלמיטב הערכתי יגרום למעבידו לחוש כלפיו חוסר אמון ופגיעה קשה ביחסיהם, מה שעשוי להביא לפיטוריו.

בינתיים ביקשתי לאסוף כל מידע על-אודותיו, כולל מקומות עבודה קודמים.

התוכנית קרמה עור וגידים.

 

ציידת הראשים יצרה איתו קשר והוא נענה לפגישה איתה, בעיקר מתוך העניין שגליה במין השני.

בפגישה איתה ניסה לפלרטט ועשה עצמו כאילו יש לו עניין.

בפגישה נוספת שיזמה איתו הביאה איתה אדם שהציג עצמו כנציגו של בעלי החברה שבה אמור להיות מועסק. למותר לציין שאותו אדם היה חוקר פרטי מטעמי, שמומחה במה שנקרא "חקירה בכיסוי" (החוקר מגיע בזהות בדויה ומצליח לשכנע שאכן מדובר בדמות אותנטית).

 

בשלב הזה נראה כי ידידנו יאיר מתחיל לגלות עניין אמיתי ברעיון. ההצעה הכספית שהוגשה לו בפגישה וכן שאר התנאים וההטבות עשו את שלהם. האיש נתפס בחכה.

לאחר מכן, התקיימה תכתובת במייל בין השניים, שתמציתה הסכמתו העקרונית לקבל עליו את התפקיד בחברה החדשה, לרבות תנאי ההעסקה.

התכתובת שסיפרה את כל מהלך הקשר שנרקם, וכן את הסכמתו לקבל את התפקיד, נשלחה ישירות למייל האישי של מעבידו.

ממקור בחברה למדתי את הפרטים הבאים. עוד באותו יום זומן לפגישה דחופה עם מעבידו, ושם הציג לו המעביד את המיילים  וביקש את תגובתו.

תגובתו הייתה הלם. פשוט נשאר חסר מילים.

יאיר זומן לשימוע עוד באותו יום.

לאחר השימוע קיבל לידיו מכתב שבו נאמר שהוא מפוטר לאלתר.

את הדברים האלה שמע ממני המנכ"ל תוך שהוא מחכך את ידיו בהנאה בלתי מוסתרת ומפטיר "מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים". לא הגבתי וחשבתי לעצמי, צדיק הוא לא, אבל יש כאן אולי איזה סוג של צדק פואטי. מה אתם חושבים?