תופעת גניבות ממעביד או גניבות ממקום העבודה, היא תופעה שלצערנו רווחת מאד בישראל, כמו גם בעולם כולו.

ממחקר רחב היקף שבוצע בארה"ב בנושא גניבות ממעביד, נמצאו ממצאים מדאיגים למדי. מתוך המחקר עולה כי למעלה מ-25% מהעובדים גונבים ממקום עבודתם, עניין המסב נזקים כבדים מאד למעביד, ולעתים אף אירעו מקרים שכתוצאה מגניבת עובדים קרסה החברה שבה הועסקו וממנה גנבו. עוד עולה מהמחקר כי ככל שהמצב הכלכלי גרוע יותר, רמת הגניבות והיקפן עולה.
לגניבות ממקום העבודה סיבות רבות ומגוונות. יש להבחין בין ההסברים ברמה האישית לבין הרמה הקבוצתית. פרופ' מנחם אמיר שחקר את התופעה בישראל, מצא שבגניבות ממקום העבודה כמעט ולא נמצאו סימנים לפתולוגיה נפשית אצל אותם העבריינים - הגניבות לא באו על רקע של הפרעות אישיותיות של הגנב. יש אמנם מקרים של עובדים שגנבו על רקע זה, ,אולם כאמור, אלה הם המקרים חריגים.
ההערכה בקרב החוקרים שהסיבה לגניבה ממקום העבודה היא בעיקר רציונאלית, ויכולה להיות רצון לרווח חומרי או לרכישת סטטוס וכבוד. קיימים גם הלחצים הלגיטימיים כמו דאגות כלכליות למילוי צורכי המשפחה בתחומי הבריאות והחינוך. נמצא עוד כי קיים אצל הגנבים לחץ להישגיות קיצונית, ולעתים נובעת הגניבה מתוך רצון לנקמה במעביד, שלדעתם פעל נגדם באופן בלתי הוגן: לא קידם אותם, לא העניק להם העלאה בשכר שלדעתם הם ראויים לה, או אף איים לפטר אותם.
מתוך הניסיון האישי שלנו, הצלחנו לזהות בעיקר שני סוגים של טיפוסים. שניהם שונים מאוד במבנה אישיותם, ודפוס הפעולה (מודוס אופרנדי) שלהם שונה. הראשון, אינו בעל תכונות ומבנה אישיות עברייני, לעומת זאת הטיפוס השני אשר בעצם מגיע לעבודה על מנת לגנוב, הוא בעל מבנה אישיות עם נטיות עברייניות במובהק. הטיפוס הראשון הוא בעל נטייה לחרדה ולחוסר שקט, לעומתו ה"גנב הסדרתי" קר-רוח ובעל נטייה לתקשורת טובה עם אחרים, בעיקר עם בעלי סמכות. מצאנו שאצל חלק גדול מהם  ישנה אף נטייה "להלשין" על עובדים אחרים.

עובדה מעניינת היא שדווקא במקומות עבודה שבהם מועסק קב"ט, הגנבים נוטים להיות קרובים אליו מאוד ולעתים אף מהווים לו "מקור מידע".

​

הפעולות שבהן אנו מתמחים בנושא זה הן:

ביצוע סקרי סיכונים ומציאת פתרונות מעשיים לצמצום התופעה.

חקירות לחשיפת העבריין או העבריינים והשגת ראיות קבילות.