הידועה ציבור

צלצול הטלפון הנייד העיר אותי. הסתכלתי בשעון, השעה היתה 05:00 לפנות בוקר. על הקו נשמע קול גבר צעיר
"האם אני מדבר עם רון החוקר הפרטי?" שאל בהיסוס.
"אכן" עניתי,
"אני מבקש להיפגש איתך בדחיפות." כמעט בתחינה...
"עכשיו"? שאלתי,
"אני יודע שהשעה לא לענין... אבל, פשוט, מדובר במקרה חירום-ענין של חיים ומוות" הוסיף במהירות. שתקתי לרגע. הדובר המשיך כחושש שאנתק את הטלפון. "תראה, מדובר באבא שלי שאני מפחד שהוא עומד להתאבד"...
"אולי תתקשר לער"ן?" ניסיתי להתחמק. "אני לא מומחה בהצלת מתאבדים.. אתה יודע... אני חוקר פרטי"...
"כן, כן, אני יודע אבל, נראה לי שאתה זה שתוכל לעזור לו ולא פסיכולוגים".
בשלב זה כבר הייתי ערני לחלוטין. מה גם, שהסקרנות שלי התעוררה... ואולי גם ההרגשה המחניפה שיש מישהו שחושב שיש לי היכולת להציל נפש....."במה מדובר"? שאלתי באופן ענייני... תוך שאני תר בעיני אחרי הגרביים שהשלכתי מתחת למיטה אתמול.. בעצם, היום..
"אבא שלי נפגש עם מישהו, והדברים ששמע בפגישה גרמה לו לרצות להתאבד.... אני כעת בביתו..."
"טוב" אמרתי, אני מגיע. איפה אתם נמצאים?"
קולו נעשה משוחרר יותר כאילו הוסר משא כבד מעליו, הוא מסר לי את הכתובת. רחוב הנמצא במה שמכונה "הצפון הישן של ת"א", לא רחוק מכיכר המדינה.
כשיצאתי, השמש החלה להפציע, צינת הבקר חדרה לעצמות, התיישבתי על האופנוע ודהרתי ברחובות העיר המתעוררת.
את הדלת פתח בחור כבן 35, נמוך ושיערו מקורזל וסתור, עיניו הבהירות לטשו בי מבטים בוחנים, "אני שמח שבאת, שמי אורי" חייך, חיוך עצבני ונבוך, שלחתי את ידי לידו המושטת ללחיצה, כף ידו היתה חזקה, אם כי לחה משהו, נכנסתי לדירה שנראתה מטופחת מאד, "אבא, עכשיו ישן בחדר השינה" הסביר, עוד לפני שהספקתי לשאול אותו. "בוא נשב במרפסת, איזה קפה אתה רוצה?"
"שחור עם סוכר אחד" עניתי, ומייד הוספתי "אפשר לעשן כאן?"...
"כן, כן, אין בעייה. אבא שלי גם מעשן... ואני", הוסיף בגאווה, "הפסקתי לעשן לפני שנתיים... ומאז אני לא נוגע בסיגריה"
"יופי לך" המהמתי, בקנאה לא מוסתרת..
הוא הגיש את ספל הקפה, הצתתי סיגריה, וכשאני לוגם את הקפה, בחנתי את הבחור, "ועכשיו, כולי אוזן" חייכתי אליו.
"אמא שלי נסעה לטיול בחו"ל ואמורה לחזור היום בשעות הבקר",
"ו..." עודדתי אותו להמשיך, כשנדמה היה לי שהוא נתקע.
"אבא אמר לי שהוא מעדיף למות מאשר שאמא שלי תשמע את הסיפור... ולכן", הוסיף, בנימה מתנצלת, "חשוב היה לי להיפגש איתך מהר ככל האפשר"... "אתמול בערב, אבא התקשר אליי וביקש ממני להגיע בדחיפות, וכשהגעתי ממש נבהלתי כשראיתי אותו, הוא היה חיוור מאד, ידיו רעדו, וכל כולו היה שביר" שפתיו של הבחור רטטו, ונדמה היה לי שהוא עומד לפרוץ בבכי,
"תמשיך, בבקשה" אמרתי לו בנימה רגועה, הוא התעשת משהו, עצם את עיניו, כמנסה למחוק את מראה אביו כפי שניגלה לו.
"התברר שכשעה לפני שבאתי אליו הגיעה לביתו אישה שהודיעה לו שהיא דורשת ממנו את מה שמגיע לה בזכות מעמדה כידועה בציבור שלו"... וכאן עצר, וביקש ממני סיגריה...
"הי ,הי" אמרתי בחיוך, "אנחנו לא מעשנים כבר, זוכר?" ...
"כן, כן, נכון, אבל, אני ממש זקוק לסיגריה עכשיו" ממש הסתכל עליי בתחינה.
"טוב," הפטרתי בהכנעה "מי כמוני מכיר את התשוקה לעישון" חשבתי לעצמי, תוך שאני מציע לו סיגריה ומצית לו אותה.
"אבא" המשיך, כשהוא מחזיק את הסיגריה וידיו רוטטות "אמר לי שאם אמא תדע על הסיפור הוא מעדיף להתאבד... ואני ממש חושש שהוא יממש את האיום שלו..."
"אני מכיר אותו – הוא בן אדם שלא סתם אומר דברים" הוסיף, כמו להדגיש את עוצמת הדברים.
"תראה", אמרתי לו "מתוך הניסיון שלי, כאשר מישהו אומר שהוא הולך להתאבד – אז אני פחות דואג... אני מתחיל לדאוג כשלא אומרים..." ניסיתי להרגיעו. "אבא שלך, זקוק לעזרה, והוא מאמין שאתה תוכל לסייע לו... "ומאחר ופנית אלי" המשכתי, "בוא נראה איך אפשר לעזור לו"... שלפתי מכיסי פנקס והתחלתי לרשום.
התברר שבין אביו של אורי לאותה אישה קיימת מערכת יחסים אינטימית מזה למעלה מעשרים שנה, ההיכרות שלהם נולדה באקראי, כאשר האב שהינו גניקולוג עבד כרופא מומחה בבי"ח גדול במרכז הארץ, והאישה שכעת למדתי לדעת ששמה חוה הגיעה אליו להתייעצות בנוגע לבעיה נשית שסבלה ממנה.
לאחר שנבדקה, נקשרה שיחה בינהם ובסופה קבעו להיפגש בדירתה בדרום ת"א עוד באותו ערב. מאז, נפגשו פעמים רבות, "פעם בשבוע" הוסיף אורי. לימים, נולדה לחוה ילדה בשם שני,
"היא לא ממנו" הזדרז אורי להוסיף...
"מהיכן, אתה יודע?" שאלתי,
"כי, ככה היא אמרה לו", ענה ללא היסוס.
היא סיפרה לאביו של אורי שהיה לה קשר רומנטי עם קרוב משפחתה והוא האב הביולוגי של ביתה. חוה מעולם לא נישאה, והיא מגדלת את ביתה לבדה.
"תבין רון" אמר, "אני לא ידעתי על הקשר של אבי עם חוה, אם כי לומר את האמת חשדתי שהיה לו קשר מחוץ לנישואין" הוסיף "אני גם רופא גניקולוג. אבא ואני עובדים ביחד באותה קליניקה, מדי פעם הוא היה נעלם למספר שעות מבלי לתת הסבר לאן הלך,"... "היו לו גם שיחות טלפון שהיה נדמה לי שכל פעם שהתקבלה שיחה, הפך למשהו מסתורי כזה" ניסה למצוא את המילה... "מסתיר כזה"... "אפילו, פעם שאלתי אותו והוא הכחיש בתוקף" הוסיף בלאות.
"תבין, אם אמא שלי תדע מהסיפור הזה... היא תעשה לאבא את המוות ותזרוק אותו לכל הרוחות"... "אימי היא זן מיוחד שלא סולח ולא שוכח"... "אבא שלי לא יהיה מסוגל לעמוד מולה". אמר בנימה רצינית.
"מה רוצה הגברת חוה?" שאלתי,
"היא רוצה שהוא יכיר בה בתור ידועה בציבור שלו"... "והיא אומרת שהבת שלה היא ממנו" הוסיף בקול רפה.....
"ידועה בציבור? -אני לא חושב שהיא בסטטוס הזה... למרות שאני לא משפטן...." אמרתי מייד, "ולגבי היותו האב של ביתה, יש דרכים לא מסובכות מדי לדעת" הוספתי...
"כן, כן, אני יודע" אמר, "אבל, החשש שלי היא תנסה לסחוט אותו בכל מיקרה... אתמול היא היתה אצלו ואיימה עליו שתפנה לבית משפט אם לא ישלם לה מדי חודש 30,000ש"ח".
"אורי עם מי אתה משוחח?" נשמע קול מאחד החדרים...
"זה אבא, נתתי לו כדור ואבן וחשבתי שהוא ישן" אמר בשקט, כשהוא קם מהכסא, והולך לחדרו של אביו.
שמעתי התלחשויות ולאחר מכן, חזר אורי ואמר שסיפר לאביו שאני כאן והוא שיתף אותי בסיפור.
"מה אמר אבא?" שאלתי,
"הוא בתחילה אמר שאינו מעונין בעזרתך, אולם, שכנעתי אותו שאתה יכול לעזור"...
"מעניין," חשבתי לעצמי, "אני בכלל עוד לא משוכנע שאני יכול לסייע כאן במשהו, והוא כבר בטוח שאני זה שיעזור ויפתור את הבעיה"... "או קיי" אמרתי בקול כשאני מקווה שאני נשמע מספיק סמכותי, "אמור לאבא שלך שאני מבקש לשוחח איתו"
אורי חזר לאביו... לאחר מספר דקות הגיע יחד עם אביו,
"תכיר זה אבי ד"ר לוי" אמר אורי כשהוא מציג אותו. קמתי מהכסא, ולחצתי את ידו של איש שהיה קטן קומה במיוחד, עיניו בהירות ונבונות כעיני בנו, שיערו המקליש היה לבן, "נעים מאד" הנהנו אחד לשני בנימוס, ואני מזהה  יותר משמץ מבוכה בעיניו.
"ד"ר לוי" אמרתי, כשאני מישיר את מבטי אליו, "אורי סיפר לי בגדול את הענין, הייתי מעוניין לשוחח איתך ולשאול אותך מספר פרטים," "האם מבחינתך זה בסדר שנדבר ביחידות?" שאלתי את הרופא, הוא הסתכל על בנו, ולאחר מכן בחן אותי, ונראה שנתרצה, "בסדר"
הפטיר בכבדות.
"אני אהיה בסביבה" אמר אורי, "אם תרצו אותי פשוט תתקשר" אמר לי כשהוא מסמן בידו תנועת דיבור בטלפון.. והלך.
"ד"ר לוי, אני עומד לשאול אותך כמה שאלות, שמראש אני אומר לך שייתכן ולא יהיו נעימות, אולם, אני חייב לדעת את כל הפרטים, ורק אז אוכל לדעת האם יש מקום לסיוע שלי כחוקר פרטי"...
"תשאל, מה שאתה רוצה" אמר הרופא, כשידיו לופתות האחת את השניה בחוזקה עד שפרקי אצבעותיו הפכו ללבנות.
לדבריו, מעבר לקשר שהוא מגדירו "יחסי מין" לא היה קשר רגשי כלשהוא עם חוה.
אומנם, הוסיף, שתמך בה מבחינה כלכלית , אולם, "לא יותר מ- 3,000 ש"ח בחודש"
עוד סיפר, כי נסע איתה מספר פעמים לחו"ל (קונגרסים וועידות רפואיות), את הנסיעות כמובן הוא מימן, עד כמה שידע היתה לה קצבה מביטוח לאומי, ומדי פעם סייעה לאחותה בחנות ללבני נשים שהיתה בבעלות אחותה וגיסה. אחת לשבוע בדרך כלל בימי רביעי היה נפגש איתה בדירתה למספר שעות "אולי שעתיים-שלוש". ושם, קיימו יחסי מין, מדי פעם קנה לה מתנות "צנועות, כמו בקבוק בושם, או תכשיט לא יקר במיוחד" הוסיף מייד. את ביתה שני הכיר מיום לידתה, וגם לה קנה מדי פעם מתנות.
"לפני מספר שנים" הוסיף, "עזרתי לה ברכישת האוטו שלה" "זו היתה הלוואה"שמעולם לא הוחזרה" אמר באירוניה. "לפני שנה" המשיך, "התגלתה אצלי מחלה, ואני מתקשה מאד לתפקד כגבר מאז.." אמר, "ומאז, בעצם, הפסקתי להגיע אליה," "אולם" המשיך " היא לא הפסיקה להתקשר, והיו פעמים לא מעטות שהיתה מגיעה גם לקליניקה שלי" "ביקשתי ממנה שתניח לי, אולם היא המשיכה ביתר שאת, תדירות הטלפונים, האסאמאסים ששלחה, ולאחרונה החלה לשלוח לי אימיילים, השיא היה " וכאן, עצר לרגע, נאנח עמוקות והמשיך "היום בערב, כשהגיעה לדירה ואיימה עליי שאם לא אשלם לה סכומים מטורפים כל חודש לה ולבת שלה היא  תספר לאשתי על הקשר ביננו.וכמו כן,תשקול להגיש תביעה נגדי בבית משפט.
 לאחר ששמעתי ממנו את כל הפרטים , סיכמנו על כך, שהוא ינסה "להרדים אותה" ע"י כך, שיאמר לה שימשיך להגיע לביתה, וינסה לקיים איתה יחסי מין כמו בעבר, הזהרתי אותו לבל יבטיח לה דברים (מחשש שהיא תקליט אותו). ובינתיים אני אתחיל לבדוק פרטים לגביה, וכן, אנסה לבצע פעילות לצורך בדיקה האם הוא אביה הביולוגי של ביתה.
כשעזבתי אותו בדירה, היה נדמה לי, שהתאושש, קולו התחזק. ולחיצת ידו היתה יציבה. שוחחתי עם בנו אורי בטלפון, עדכנתי אותו, וסיכמנו על שכר הטרחה שלי.

פעולות חקירה

אנשי עקבו אחריה במשך מספר ימים, ממצאי המעקב העלו כי חוה נוהגת לשבת מדי יום בבית קפה מהודר באזור גן העיר, נוהגת לשוחח תכופות בטלפון הנייד שלה, ומדי פעם עורכת קניות בחנויות יוקרה, רוכשת מוצרים יקרים בחנויות אופנה, קוסמטיקה וטואלטיקה.
בערב הרביעי של המעקב, היא נצפתה כשהיא מלווה בגבר מבוגר פוסעים בטיילת בחוף תל אביב, ולאחר מכן, נכנסים לבית מלון מפואר, השניים עלו לחדר ולאחר כשעתיים, נראתה יורדת, נכנסת למונית ונוסעת לביתה.
במקביל, ערכתי תחקיר והצלחתי להגיע לתיק משפטי שבו היא תובעת גורם כלשהוא, מפרוטוקול הדיון שהתקיים עולה כי היא מצהירה שמקורות הכנסתה "הינם גברים שאיתם נפגשת והם קונים לה מתנות ומדי פעם מעבירים לחשבונה כספים" .
בעזרת "תרגיל" שאותו לא אפרט כאן, הצלחתי להשיג דגימת שיער של הבת שלה, מדגימה זאת הופק ד.נ.א ולאחר שהושווה עם דגימת ד.נא. של ד"ר לוי הוברר למעלה מכל ספק שאין קשר ביולוגי ביניהם. קרי, ד"ר לוי איננו אביה הביולוגי של ביתה של חוה.

סוף דבר

ד"ר לוי הפסיק להיפגש עם חוה, ולאחר שהתקשרה אליו, מסר לה שבאם תמשיך להטרידו יגיש נגדה תלונה למשטרה על ניסיון סחיטה.

ד"ר לוי סיפר לאשתו שמטופלת לשעבר שלו מטרידה אותו והוא חושש להגיש תלונה למשטרה ,שמא, הנושא ידלוף לתקשורת, ומאחר והוא דמות ידועה ומכובדת עלול להיפגע מכך, אשתו תמכה בו, וגיבתה אותו.

חוה הפסיקה להטריד אותו, ומן הסתם תפסה קורבן חדש.

אורי ממשיך לשמור איתי קשר עד היום ומדי פעם אנחנו נפגשים לבירה, בפאב הסמוך לקליניקה שלו ושל אביו. לאחרונה סיפר לי שפגש בחורה צעירה וממש נידלק עליה, קוראים לה שני...

 

©  כל הזכויות שמורות לרון אייזנר